עבר קצת זמן מאז, ואיזה 2 פסטיבלי בירה על הדרך, אבל בכל זאת רציתי לספר על טעימת בירה נהדרת שעשינו בפרלמנט הירושלמי אחרי זמן רב שלא נפגשנו.
פתחנו את הערב עם הגירסה המצרית של סטלה. לא חשבתי שיצא מזה משהו פשוט חבר(תודה ברק לוזון) הביא לי אותה כי הוא היה בסיני ושם לב שמעולם לא שתיתי בירה מצרית. למרות שהיא הייתה הרבה אחרי התאריך היא דווקא הייתה ממש סבבה. מיד לאחר מכן עברנו לכשותיות, פתחנו עם לנר IPA של אחד מהמבשלים הבייתים הוותיקים בארץ- בעז לנר. משם המשכנו להפתעה שהביאו לי מארצות הברית(תודה ישי)- NEIPA של מבשלת CRUX מאורגון שהייתה כיפית ומרעננת.
אחרי הכשותיות הגיעו החמוצות. פתחנו עם שלישייה צ'כית חביבה מאוד. סאוור עם מנגו ופסיפלורה חביב של מבשלת Obora, גוזה תפוזי דם ורוזמרין של סיבירה, וגריזט (סוג של סייזון כשותי) של זיכוביץ. אחרי זה שתינו את שלישיית החבית של בירתנו- פרוייקט מאוד מעניין שבישלנו בבירתנו לפני כמה שנים- לקחנו חבית יין והכנסנו אליה 3 בירות שונות, כל אחת לארבע חודשים. הדעות על התוצאות בזמנו היו חלוקות אבל אני מאוד נהנתי. לצערי במקרה הנוכחי כמעט כל הבירות (חוץ מהברמלי) כבר היו מעבר לשיא. אבל אם טעמתם אותם לאחרונה ואתם חושבים אחרת אני ממש אשמח לשמוע.
ואז הגענו לדבר שלשמו התכנסנו- שלישיית בירות הגלידה של וולט סיטי. על וולט סיטי כתבתי כבר עשרות פעמים, למי ששכח- מבשלה סקוטית שעושה פייסטריסאוור עמוסות פרי ונהדרות ממש. מי ששכח מה זה פייסטרי סאוור או מה ההבדל בינה לבין ברלינר מוזמן לקרוא כאן.בכל מקרה לאחרונה המבשלה הוציאה את סדרת הגלידה שכוללת את הסינגל סקופ, דאבל סקופ וטריפל סקופ. כל אחת מהבירות אמורה לדמות טעם גלידה אהוב ולכל הבירות הוסיפו כמות של גלידה בהתאמה לשם שלהם כי למה לא.. הסדרה יצאה במהדורה סופר מצומצמת ולכן היה לי ממש כיף שאליאור היה בלונדון ודאג מראש להזמין את כולן, הוא גם היה נדיב מספיק כדי לחלוק את כולן איתנו. מכיוון שהסדרה גם מעלה את אחוזי האלכוהול בין כדור לכדור התחלנו עם הכדור הראשון- Very Berry Single Scoop- פייסטרי סאוור עם תותים, אוכמניות, פטל אדום ושחור(אוסנה) וכמובן גלידת וניל. הבירה הייתה מאוד טעימה אבל להרגשתי לא שונה בהרבה מדברים נהדרים דומים של וולט סיטי. הבירה השנייה – White Chocolate Cherry Cheesecake Double Scoop- כבר הייתה קפיצת מדרגה- המון דובדבן ושוקולד לבן ביחד עם גלידת וניל וכמה ביסקוטי יצרו טעמים פשוט מהממים של עוגת גבינה ופירות יער. אבל הבירה השלישית הייתה השיחוק של הסדרה, וגם של הערב- Blueberry Muffin Waffle cone Cruch Triple Scoop- כמויות של אוכמניות ביחד עם גביעי גלידה, חלת דבש וכמובן גלידת וניל יצרו בירה פשוט מהממת. החמיצות מהאוכמניות אוזנה בצורה נהדרת עם המתיקות מהדבש וגביעי הגלידה גם הוסיפו רובד מעניין של טעמים.
אחרי זה כבר היינו עייפים אבל לא אמרנו נואש. שתינו את הAbstrakt AB:20 של ברודוג- בירה די אייקונית של המבשלה- שילוב של בארלי ווין ואימפריאל סטאוט מיושן. היא עברה את זמנה והייתה מחומצנת מאוד אבל עדיין לא רעה בכלל. משם עברנו לאימפריאל סטאוט עם קפה, קקאו ווניל של ברוסקי השוודים שכרגיל לא פישלו והיה גם סטרונג אייל של פויאלה שיושן בחביות ברנדי אפרסקים. קינחנו עם הגרסה המחודשת של Tokyo* של ברודוג. טוקיו* הייתה סדרת הדגל של המבשלה שבושלה לראשונה ב2008 ומאז יצאו מגוון גרסאות שלה, זה לפני שהיא התחלפה בסדרת הDog. יש לי מקום חם בלב לברודוג מכיוון שחלק גדול מהמסע שלי בעולם הקראפט התרחש דרכם בתקופה החשוכה בא לא ייבאו כמעט מבשלות קראפט מחו"ל לארץ. עם המגוון האדיר שיש בארץ כיום קשה להאמין שעד לפי שנים בודדות ברודוג היו כמעט מבשלת הקראפט היחידה שהייתה פה על המדפים ושהגיעו בירות חדשות שלהם מדי כמה חודשים. בכל מקרה כחובב ברודוג תמיד עניין אותי לטעום את טוקיו, אבל לצערי הרב הייצור שלה הופסק לפני כמה שנים ומאז גם הברים שעדיין החזיקו אותה בחו"ל מכרו אותה במחיר מופקע. ולכן נורא שמחתי שברודוג הודיעו שהם מוציאים גרסה חדשה, ויותר משמחתי שאליאור הביא אותה לטעימה.
הייתי שמח להגיד שזו הייתה הבירה הכי טובה בטעימה אבל זה לא היה המצב, הבירה מגיעה ב16.5% והייתה מתוקה מדיי. אני בטוח שהזמן יעשה לה פלאים ולכן קצת הצטערתי שלחצתי על אליאור לפתוח אותה. אבל כמו בסיפור טוב אליאור הוציא פחית נוספת והביא לי אותה במתנה להולדת יוסקה. אז היא נכנסה עמוק למקרר יישון ומבטיח לעדכן עוד כמה שנים מה נהיה ממנה… עד אז נסתפק בעוד בירות גלידה של וולט סיטי
