ביום רביעי התכנסנו בשביל סדנא נורא מגניבה. סדנת בירות מיושנות בחבית. שתינו בירות שיושנו בחביות עץ אלון (וירג׳ן) ולצידם חביות שיושן בהן נוזל אחר, מה שמכונה אקס. נניח חבית אקס-ברבן היא חבית שהיה בה ברבן. בסדנא היו חביות אקס- יין מרלו, פורט, ברנדי, ברבן, רום ואפילו וויסקי מעושן מהאי איילה.
אבל בא נתחיל לפי הסדר. הטריגר לסדנא הייתה סדרת Thema, שהיא שת"פ של יקב פסגות ומבשלת האטצ׳. החברים בהאטצ׳ בישלו סאוור רד אייל עם שמרי פילי סאוור ופיצלו אותה ל4. הרבע הראשון נכנס לבקבוק, וכל רבע אחר נכנס ל10 חודשים לחבית של מוצר אחר מהיקב- יין מרלו, יין בסגנון פורט, וברנדי.
פתחנו עם הבירה הלא מיושנת כדי לנסות ולהבין בהמשך את ההשפעה של החבית. הבירה הייתה טובה אך לטעמי חמוצה ואגרסיבית מדיי. משם עברנו לחבית מרלו, שחלקה את המקום הראשון עם החבית פורט, לבירה נוספו טעמים של פירות אדומים לצד קצת חבית וטאנינים. גם החבית פורט התאפיינה בטעמים דומים אבל במקום הפירות האדומים היה יותר טעמי צימוקים ופירות יבשים. קינחנו עם החבית ברנדי שהייתה עם קצת פחות גוף מהאחרות ועם טעם שמרי קל. כל הבירות היו נהדרות אבל ייתכן שעוד שנה-שנתיים הן יקפצו בעוד מדרגה.
את החמוצות סיימנו עם למביק של מבשלת 3F. מי ששכח מדובר במבשלת בירות למביק מהמובילות בעולם, שלמרבה ההפתעה זמינה בארץ. שתינו את הבלנד המכונה ארמנד&גאסטון משנת 2018-2019. הבלנד ישב בממוצע 23 חודשים בחביות, ולאחר מכן התיישן עוד כ5 שנים בבקבוק עד שהחלטתי לפתוח אותו. הבירה הייתה פשוט וואו, טעמי גבינה כחולה עם דבשיות קלה, זה לווה בחמיצות טארטית ולא מעט גרביים. למרות מורכבות הטעמים, בזכות היישון הארוך הבירה הייתה דרינקבילית והייתי שמח לשתות לבד את כל הבקבוק.
משם עברנו לאיזורים הכהים. פתחנו עם האימפריאל סטאוט של מבשלת שבט. הבירה ישבה עשרה חודשים בחביות ברבן ביחד עם פולי קפה. בעיניי הבירה הטובה ביותר שהמבשלה הוציאה. הבירה מגיעה בבקבוק של 750 חתום בשעווה. שתיתי את הבירה גם לפני כחצי שנה והזמן בבקבוק הרגיע קצת את האלכוהוליות שהייתה בהתחלה. נוצרה בירה חזקה עם טעמי קפה וקצת וניל (כנראה בגלל הברבן) עם סיומת בינונית ומחממת.
היה לנו גם שתי בירות נהדרות של ברודוג שהוצאתי מארון היישון. הראשונה הייתה ברקודה, שמעבר להיותה הפחית היפה ביותר של ברודוג שהגיעה לארץ היא הייתה גם הבירה ה500 ששתיתי, אז יש לי בשבילה מקום חם בלב. הבירה היא בסגנון באלטיק פורטר והיא יושנה בחביות רום. הבירה הגיעה לארץ ב2020 ושתיתי אותה לא מעט לאורך השנים. לכבוד הסדנא פתחתי את הפחית האחרונה, וטוב שכך כי היא עברה את השיא. עדיין הייתה חביבה אבל לא מעבר.
ההפתעה המשמחת הגיעה מהטרמיסו קרו, גם כן של ברודוג. אימפריאל סטאוט עם קפה, קקאו ווניל שיושנה בחביות ברבן. אומנם התוספות קצת נעלמו עם השנים (הבירה מ2019) אבל עדיין מדובר באימפריאל סטאוט מצויינת.
חתמנו עם שתי בירות מזוודה. הראשונה פקאן פאי של מבשלת נרדברואינג השבדית. המבשלה עושה בירות אימפריאל סטאוט פשוט נהדרות, ולאחרונה התחילו גם לעבור לפחיות שזוהי בשורה נהדרת לכל חובבי המזוודות. הבירה היא אימפריאל סטאוט עם מייפל שיושנה על פקאן קלוי ווניל. את הסדנא סיימנו שיושבת לי בארון מאז הטיול לסקנדינביה באוגוסט 23. הבירה של מבשלת Buxton האנגלית נקראת Salvio והיא משלבת שתי אהבות גדולות שלי- אימפריאל סטאוט וויסקי מעושן. הבירה שמגיעה ב15.3 אחוז ישבה כשנתיים בחביות של ויסקי מעושן ממזקה באיילה (המבשלה לא יכלה לספר איזה מזקקה). בכל מקרה מדובר בפצצה של עשן שמגיע כבר באף וממשיך גם בפה. העשן משתלב עם המתיקות של הבירה ונוצרת בירה פשוט מדהימה שעם כל חיבתי לבאי הסדנה ממש הצטערתי לחלוק עם כולם.
לסיכום הייתה סדנה מצויינת שהראתה לנו לאילו גבהים נהדרים יכולה להגיע בירה שיושנה בחבית. רוב הבירות כאמור לא זמינות בארץ, אבל אני ממליץ מאוד על הסדרה של פסגות, ממליץ לשלב את זה בטעימה רוחבית עם כמה חברים כדי להבין את ההשפעה של החביות השונות. וכמובן שנצא מפה בקריאה לעוד ועוד מבשלות ישראליות להתחיל ליישן את הבירות שלהם בחבית, כולנו נרוויח מכך.
