פרולוג

באוגוסט האחרון לאחר שבוע בשטוקהולם ועוד שבוע בנורווגיה קינחנו בשלושה ימים בקופנהאגן. על מה עשינו בעיר, איפה אוכלים, איך משכירים אופניים ובעיקר מה שותים..

קודם כל זאת עיר מדהימה. באמת. נכון אין בה את הנופים של ברגן, או את הקרבה לטבע של שטוקהולם, ועדיין היא פשוט וואו. יש שבילי אופניים רחבים, אנשים נחמדים, מים שאפשר להיכנס אליהם בכל מקום, מאפיות, ברים, בתי קפה, עוד קצת ברים ופשוט אוויר של רוגע. נסעתי שם באופניים שלושה ימים בלי שצפרו לי פעם אחת. ההרגשה העיקרית שם היא שהממשלה/העיר עושים הכל כדי שיהיה לך נוח, וזה מורגש גם כתייר. הבריכות הציבוריות, אולמות הספורט, קירות הטיפוס, הכל פתוח לכולם וללא תשלום. גם בנסיעה באופניים זה מורגש. בכל מקרה ההמלצה הראשונה היא שתלכו לבקר בקופנהאגן, כי היא פשוט עיר מדהימה.

מה עושים בעיר

אופניים ותחבצ

לא סתם כתבתי על זה המון. זאת הדרך הכי יעילה והכי כיפית להתנייד בעיר הזאת. העיר מרושתת בשבילי אופניים ברמה שמעולם לא ראיתי. חוץ מזה היא גם ממש שטוחה (השמועה אומרת שאם עומדים על ארגז בקצה של קופנהאגן אפשר לראות את הקצה השני) מה שממש מקל על הנסיעה. יש מגוון דרכים לשכור אופניים. אני מצאתי שהכי יעילה היא דרך אפליקציית דונקי ריפאבליק. יש אופציה להשכיר לפי שעה אבל הכי מוצלח זה להשכיר לפי ימים. במקרה הזה אתה מקבל אופניים קבועים שהם שלך. היתרון הוא שאתה יכול להחנות אותם בכל מקום והם נשארים שם, החיסרון הוא שאם הגעת לאיזור מרוחק בלי אופניים לא תוכל להשתמש בהם אלא תצטרך להשכיר מחדש. בכל מקרה להשכיר אופניים קבועים ל-72 שעות עולה כ-100 שקל. האפליקציה עצמה מאוד ידידותית ולכל זוג אופניים יש שם כך שניתן לזהות אותם. במקרה שלנו קראו להם וואמבט ובאבס.

תחב"צ- כמעט לא השתמשנו בתחב"צ כי היינו באופנים. בכל מקרה יש את אפליקציית dot שאפשר לשלם דרכה והיא די פשוטה לתפעול.

כריסטיאניה

לא ביקרנו ביותר מדיי מוזיאונים ואטרקציות, אבל המקום שכן ביקרנו בו הוא כריסטיאניה. מדובר על מושבת היפים שנמצאת בלב העיר ומנהלת יחסים מורכבים ומעניינים עם העיר. האיזור היה בסיס צבאי נטוש עד שבשנות ה-70 קבוצת היפים השתלטה עליו והקימה מדינה עצמאית. לכריסטיאניה חוקים משלה (נניח יש בה לגליזציה לסמים קלים ומצד שני אסור ללכת בה עם מעילי אופנוענים). היא גם פועלת כמעין קיבוץ בה מצד אחד כל ההחלטות הציבוריות צריכות להתקבל פה אחד, מצד שני הם מאוד מקפידים לא להתערב במה שאדם עושה בד' אמותיו. המקום כיום משמש בית לאמנים ואנשי יצירה ממגוון תחומים. המקום עצמו ממש יפה ואפשר להסתובב בו שעות אבל בנוסף לזה אני ממליץ לעשות שם סיור מודרך. יש סיור פעם ביום והוא עולה 30 ש"ח לאדם והוא ממש שווה את זה. לומדים המון על ההיסטוריה של המקום, על חיי הקהילה והיחסים בין האנשים, והמדריך שלנו היה גם חוויה בפני עצמו.

אוכל

מסעדות:

קופנהאגן ידועה במסעדות העלית הרבות שבה, אז כמובן אני יכול להמליץ לכם ללכת לנומה אבל זה לא כשר, הם נסגרים הקיץ לתמיד ובעיקר אין לכם אלפיים שקל מיותרים. בכל מקרה יש בקופנהאגן לא מעט מסעדות טבעוניות אם כי רובם לא הרשימו אותי יותר מדיי. כן נהננו מאוד ב-vital food שעושים יופי של בוריטו וב-ibiza bowl שנמצאת בשוק אוכל רחוב שבכללי שווה לקפוץ אליו, בעיקר אם אתם לא שומרי כשרות. דיס המלצה רצינית על הפיצה הטבעונית, מילא שהגבינה לא טעימה זה לא אשמתכם, אבל למה הרוטב שלכם דוחה???

מאפיות:

אין לי פה המלצה ספציפית כי זה תלוי במקום, אבל בכללי לדנים יש חיבה יתרה לשימוש בחמאה ולי יש חיבה ידועה למאפים עתירי חמאה. תעשו את בדיקות הכשרות שלכם ותאכלו אותם כי הם טעימים ברמה לא סבירה. אנחנו במקרה היינו ליד Juno the Bakery שנחשבת לאחד המאפיות הטובות בעיר והיא אכן מדהימה, מה שכן יש תור ארוך החל משעה 7:30 בבוקר אז תגיעו מוקדם. הלחם הדני המסורתי הוא rogbrod שהוא לחם שחור ודחוס. מיטל נורא נהנתה ממנו, אני העדפתי את הלחמים היותר פשוטים. אבל הכל הולך טוב עם חמאה דנית.

קפה:

יש המון בתי קלייה מיוחדים שעושים קפה מאוד טוב ומאוד יקר. אל תפספסו קפיצה ל-Prolog שעושים קפה ממש ממש ממש טוב, ורק ממש ממש יקר. גם Roast Me טובים מאוד ועושים קפה במחירים טיפה יותר זולים.

בירה

כבר אמרנו שקופנהאגן היא בירת הקראפט וכמות הברים פה אכן מופרכת לחלוטין. בניגוד לשוודיה ודנמרק פה אפשר גם לקנות בירות הביתה מחוץ למונופל. בכל מקרה יש כמות גדולה של ברים והיינו פה רק שלושה ימים אז זה באמת הקצה של הקצה. אפשר גם לעשות בקלות טריידים אז מוזמנים להביא איתכם בירות מהארץ.

ביום ראשון הייתי עם מרים ב-Tap House. זה בר עם 61 ברזים מרחבי העולם של בירות נהדרות. חוץ מזה יש אופציה להטיל קוביית ששים תמורת 15 קרונה (כ-8 שקל) ולקבל מאה מ"ל מהמספר עליו זה נחת. אם יש לכם מזל תוכלו לזכות בבירות סופר שוות במחיר בדיחה. מה שכן חובה לסיים את הבירה לפני שעושים את זה עוד פעם אז קחו את זה בחשבון.

ביום שני קפצתי ל-Peders. פה יש רק עשרים ברזים אבל מבחר בקבוקים ופחיות סופר שווה במקררים. הברמן היה סופר נחמד ושירותי עם המון ידע על בירה. וגם עשה איתי יופי של טרייד. משם קפצתי ל-Skaal ששם שוב היה ששים ברזים, אם כי פחות שווים מ-Tap House. גם פה יש מקרר פחיות ובקבוקים מרשים.

ביום שלישי קפצתי ל-Kihoskh, אחת מחנויות הבירה המרשימות שהייתי בהן בחיי. אלפי בירות מכל הסגנונות ומכל רחבי העולם כולל בירות נדירות מאוד. יש גם חדר קירור שלם לכשותיות וסמודי. באמת שבלתי אפשרי לבחור שם אז פשוט תמצאו משהו מעניין ותברחו מהר לפני שתקנו את כל החנות. שימו לב שאסור לסתות בספסלים מחוץ לחנות אבל אפשר לשתות בדשא שנמצא 20 מטר משם, או בבר של הקיוסק שנמצא מהצד השני של הכביש. את הערב סיימתי ב-fermenton. גם פה עשרים ברזים, מקרר מרשים ויופי של מקום.
ואגב בשדה תעופה יש בר של מיקלר עם 20 ברזים ויופי של בירות לסיים את הטיול. אם אין קונקשן תוכלו לקנות גם כמה בקבוקים להעלות איתכם למטוס.

לסיכום תעשו לעצמכם טובה, טוסו לקופנהאגן. לא תצטערו.