כשהתחלתי לעבוד בבירתנו לקוחות היו נכנסים לבירתנו ומבקשים ממני יין שעורה. אני כמובן לא הבנתי מה הם רוצים ממני. אבל אחרי קצת בדיקה הבנתי שהם בעצם רוצים בארלי ויין. אז מה זה בארלי ויין, האם יש בו ענבים(לא), למה קוראים לו ככה? אילו בארלי ויין נהדרות היו בארץ(מאשטאג 15 אני מדבר עלייך) ואילו ניתן למצוא היום? כל זאת וקצת בדיחות על צרפתים תוכלו למצוא פה למטה
סקירה היסטורית קצרה
הבירה התחילה את מקורותיה בראשית המאה ה-19 בבריטניה. עושים בלנד בין מילד(בירה עם אחוז אלכוהול נמוך) לבין אולד אייל(בירה עם אחוז אלכוהול גבוה שעברה יישון) ובכך יצרו מה שיהפוך לימים להיות בארלי ויין. חשוב לציין שכיום לא מכינים ככה את הבארלי ויין, הסגנון הזה נקרא ברוטון אייל והוא כמעט ולא קיים יותר(אם כי שתיתי אחד בקנדה והוא היה נהדר).
רגע אם אין בזה ענבים למה קוראים לזה בארלי ויין?
יש שתי סיבות אפשריות, ושתיהן למרבה ההפתעה קשורות לצרפתים, ומה שמפתיע עוד יותר שזה קשור לצרפתים ולא קשור ללהפסיד במלחמות. הסיבה הראשונה היא שהבריטים ניסו לחדור לשוק הצרפתי ולכן קראו לבירה בארלי ויין. הסיבה השנייה היא שהאצילים הבריטים הרגישו נחותים אל מול הצרפתים ורצו ליצור משקה שירגיש להם מכובד מספיק ויהווה תחרות ליין הצרפתי.
מה זה בעצם בארלי ויין?
אחרי שסיימנו לעבור במהירות על היסטוריה(מהר כמעט כמו הכניעה של הצרפתים במלחמת העולם השנייה) הגענו לבירה עצמה. הבירה תכיל היא מאוד מאלט פוורוד- מה שאומר שאת רוב הטעמים שלה נקבל מהלתת. הבירה גם מכילה כמות גבוהה של לתת מה שנותן לה אחוז אלכוהול גבוה שינוע בדרך כלל בין 9 ל12 אחוז.לעיתים הבארלי ויין תיושן בחביות עץ או בחביות אקס(חביות שהכילו נוזל קודם בעבר כמו ויסקי, שרי וכו')
מבחינת טעמים וריחות, אנחו מצפים לקבל קרמל, טוסט, טופי, לעיתים גם פירותיות קלה של פירות אדומים. פעמים רבות בעיקר לאחר יישון, נקבל טעמים שיזכירו לנו קוניאק או פורט. האמריקאים לקחו את הבארלי ויין הבריטית, והוסיפו לה מלא כשות מה שמוסיף מרירות לבירה.
את הבארלי ויין נשתה בכוס טוליפ או בכל כוס עם קימור קל בקצה כדי לחוות את כל הארומות. מומלץ גם לתת לבירה להתחמם לאט לאט כדי לחשוף עוד טעמים עד לטמפרטורה של 12-16 מעלות.
מכיוון שהבירה היא עם אחוז גבוה והטעמים בה מגיעים מהלתת היא בירה אידיאלית ליישון. הבארלי ויין הבריטית עדיפה על האמריקאית לעניין זה בגלל שיש בה פחות כשות, אם כי גם האמריקאית תתיישון נהדר והכשות קצת תיעלם לה.
המלצות
לצערי הרב זה סגנון שכמעט ולא מגיע לארץ. לפני שנמליץ נציין שלוש בארלי ווין נהדרות שהיו בארץ. הראשונה היא המונסטר אייל של ברוקלין שהייתה פה בעשור השני של שנות האלפיים, לצערי לא יצא לי לטעום אותה אז אין לי רשמים. השנייה היא המאשטאג 15 של ברודוג. הבירה שבושלה על ידי סקרים שעשתה המבשלה עם שותי הבירה. מדובר בבארלי ווין עם לתת כהה, כשות אמריקאי, ווניל ושבבי עץ אלון. כשהיא הגיעה לארץ עוד ניתן היה להרגיש את הכשות ואת הווניל שהיו דומיננטים לצד המאלטיות. עם השנים הוניל הלך אחורה והכשות נעלמה לחלוטין, ובמקומה נוספו טעמים שוקולדיים וקרמלים. יצא לי לשתות אותה מספר פעמים לאורך השנים האחרונות ובכל פעם מדובר בבירה אחרת. לשמחתי יש לי עוד כמה בקבוקים שלה בארון ככה שאוכל להמשיך ולבחון את הנושא. וכמובן הייתה את הברודוג חילבה אבל את זה כבר נשמור ליום אחר.
ואחרי הנוסטלגיה מעבר קצר על מה שיש בארץ. מבשלת אלכסנדר מוציאה כבר כמה שנים בארלי ויין מדיי חורף אם כי הם עשו הפסקה בשנתיים האחרונות ונקווה שיחזרו.
הבירות מיושנות בחביות משתנות והתוצאה בדרך כלל טובה מאוד. בנוסף הגיעו גם שתי בארלי ויין חדשות לאחרונה של פרונטל ושל ברודוג. ולסיום בירת הדגל של מבשלת סיירן הבריטית-מיידן גם נחתה בארץ לפני כמה חודשים והיא אומנם לא זולה בכלל אבל בירה טעימה מאוד ויכולה לתת מושג טוב מאוד על מה זה בארלי ויין מוצלחת. הבירה מחולקת לחביות שונות ומתיישנת שם עד לבלנדינג, וככה ללא כוונה(ואולי דווקא כן) דווקא הבירה המודרנית של סיירן מזכירה לנו את הברוטון אייל ההסיטורי.
פלייט טעימות סופר מעניין מבשלת אופן באלאדין ברומא. המבשלה מוציאה מדי שנה בארלי ויין שעוברת יישון בחביות סופר מעניינות
