מה זה בכלל קראפט?

אחרי חצי שנה של פעילות, ובעקבות ההגרלה וכל המצטרפים החדשים הגיע הזמן לענות על אחת מהשאלות הכי חשובות שעוד לא נגענו בהן, מה זה בעצם בירת קראפט?

זאת אולי השאלה שאני נשאל הכי הרבה פעמים. גם בסדנאות וגם בימיי כברמן, והאמת שזאת שאלה ממש טובה. בעולם היין ההגדרה היא מאוד ברורה ומתעסקת בשאלת נפח הייצור(אם כי יש בזה שינוי קל היום אבל לא ניכנס לזה פה). ככה גם היה בתעשיית הבירה בהתחלה אבל כיום ההגדרה הזאת כבר לא תופסת. מצד שני ברור שיש בירות שהן קראפט וכאלה שלא, אז איך נגדיר אותה?

נפתח ונאמר שההגדרה לא ברורה והיא השתנה לאורך השנים והיא תמשיך להשתנות עם הזמן. כמו כן ההגדרה משתנה מאדם לאדם. לכן ההגדרה פה היא שלי אחרי שהתחבטתי בנושא לא מעט זמן. תודה גדולה לעידו מונד שהוא חבר יקר וגם עובד במחלקת הטרייד מרקטינג של טמפו ושיווק הבירה, שעזר לי לחדד את ההגדרה.

קראפט=איכות?

ההפתעה הגדולה שלי הייתה שאיכות היא לא פרמטר- פילזנר אורקל עושים את הפילזנר הכי טוב בעולם אבל הם לא קראפט. מצד שני כל בירגיק יכול לחשוב על כמה וכמה מבשלות שעונות על הקטגוריות של קראפט אבל פשוט מוציאה בירות לא טובות. מצד שני לדעתי כן צריך להיות שם את הרצון להוציא את הבירה הכי טובה שיש, מה שלדוגמא לא קורה בחלק מתאגידי הענק.

אז מה כן רלוונטי?

מגוון

שילוב של סגנונות קלאסיים בצורה טובה, לצד סגנונות חדשים. המבשלה צריכה להוציא IPA טוב לצד בארלי ויין. סטאוט אירי לצד אימפריאל סטאוט שישבה בחביות ברבן. לפעמים הבירה החדשה תהיה לקחת בירה עתיקה ולעשות לה אינטרפטציה מודרנית. המגוון יכול להיות גם בתוך סגנון מסויים. לדוגמה מבשלות כמו טילקן או 3F שמכינות רק בירות חמוצות יוצורות מגוון מאוד רחב בתוך הטווח של בירות חמוצות- בין אם ע"י הוספת פירות חדשים, בלנדינג מעניין או שימוש במגוון סוגי חביות.

ייחוד

להרבה ממבשלות הקראפט יש ייחוד מסויים. וולט סיטי ידועים בסמודי עמוסי הפרי שלהם, לרוויג עושים אימפריאל סטאוט מדהימות ופויאלה מוציאים את cellar seires שבה הם משתמשים בעשרות סוגי חביות כדי ליישן את הבירה. כמובן שפעמים רבות המבשלה תכין עוד מגוון של בירות "רגילות" אבל הבירות הייחודיות של המבשלה יהיו בירות הדגל.

חדשנות

המבשלה צריכה להמשיך ולהוציא בירות חדשות- אם ברודוג יפסיקו להוציא בירות חדשות הם מהר מאוד יאבדו את הגדרת הקראפט בעיניי. כמובן שלא צריך להוציא בירה חדשה כל שבוע, מצד שני בירה חדשה אחת לשנה לא בדיוק עונה על ההגדרה של חדשנות.

ריגוש ואיתגור גבולות

זאת אולי ההגדרה הכי בעייתית כי היא מאוד סובייקטיבית- אבל לטעמי בירת קראפט צריכה לרגש. כמובן שאי אפשר להוציא כל פעם בירות מרגשות או בירות שמאתגרות את הגבולות אבל מבחינתי אני רוצה שיהיה את אפקט הוואו לפעמים. זה יכול להיות משילוב של טעמים, או מזה שהבירה עשויה פשוט נהדר. איתגור הגבולות יכול ורצוי שיגיע גם בסגנונות שהמבשלה מתנסה בהם ולא רק להוציא IPA עם כשות שונה בכל פעם.

ההגדרה של CBC

כמו במקרים רבים נעזרתי גם הפעם בCraft Beer Channel שעשו סרטון נהדר על הנושא(אתם יודעים איפה למצוא אותו). ההגדרה שלהם לקראפט היא
"Craft beer is a race to the top. It is brewed with the intention of putting flavour and process above cost. It can be innovative or traditional, served in any format, and does not have to come from an independent or small brewery – but it must not do damage to the industry’s reputation or any other brewery’s freedom to produce beer to the best of its ability." הנקודה המעניינת שהם העלו שלא נגעתי בה היא הנושא של התרומה לכלל התעשייה. שזאת נקודה מרתקת, בעולם הבירה הישראלי, ובארץ בכלל, יש המון שיתוף פעולה. בין אם זה בישול משותף (קולאב), העברת מידע או פירגון הדדי. יש הרגשה שהמבשלה ליד היא לא מתחרה אלא דווקא שותפה ביצירת שוק בירה חי ונושם.

ניסיתי לעשות פה צלילה לשאלות כלליות שנוגעות לבירה. כמו שבוודאי הרגשתם הפוסט היה קצת פחות אינפורמטיבי ויותר אבססטרקטי מהפוסטים האחרים. כמו כן הגיוני שאם אכתוב את הפוסט עוד שנה הוא יהיה שונה לחלוטין, אבל זה מה שכיף בעולם הבירה, דברים אף פעם לא נשארים אותו הדבר