אז אומנם חזרתי מאיטליה ועוד רגע אני טס שוב(הפעם לענייני לימודים אז אין צורך לקנא בי עד כדי כך), אבל טעימות צריך לעשות ורצוי בזמן כדי לשתות את הבירות כמה שיותר טריות(וכדי לפנות מקום במקרר). בקיצור אחרי היעדרויות לא צפויות של הדקה ה90 התכנסנו שישה אנשים כדי לטעום 7 בירות איטלקיות פלוס כמה הפתעות מארון היישון. הטעימות הפעם היו אצל ישראל ואנה ולצד הבירות הנהדרות היו גם פוקאצ'ות תוצרת בית של ישראל שעזרו להתמודד עם כל הבירה.
פתחנו עם Crowdculture של מבשלת Rebel. הבירה הייתה עם ריח טרופי קל וחביב אבל לא משהו יוצא דופן. משם המשכנו לThis is Riwaka של מבשלת Alder. בבירה הזאת השתמשו רק בכשות ריווקה שהוא כשות ניו זילנדי. את הבירה קניתי לאחר המלצה של אחד מהמוכרים בחנות, ומה אני אגיד- טוב שהקשבתי לו. הבירה הייתה טרייה בטירוף(נכנסה לפחית ב30 לנובמבר), ובנוסף כפי שהוסיף ישראל הכשות עצמו היה ממש טרי וזה בא לידי גם בטעם ובעיקר בריח. בריח היה הדריות, טרופיות וקצת חרפרפות שלי הזכירה ג'ינג'ר.
לאחר מכן שתינו את Giant Guerrilla API של מבשלת CRAK. המבשלה שממוקמת בונטו היא גם חווה שמייצרת את הלתת בעצמה, ולאחרונה הם התחילו גם בייצור של כשות. חוץ מזה המבשלה גם מייצרת דבש ומתגאה בתהליך הAPI שלה. בתהליך מוסיפים דבש במספר מקומות במהלך התסיסה, דבר שלטענתם אמור לחזק את טעמי הכשות ולשפר את הבירה. קשה לי לשפוט אחרי בירה אחת האם זה תהליך אמיתי או סתם באזוורד, אבל בכל מקרה הבירה הייתה נהדרת. הטעמים של הדבש השתלבו יפה עם המאלטיות של הבירה(בכל זאת DIPA) ויצרו בירה טעמים נהדרים ובעיקר מיוחדים שלא יוצא לשתות בכל יום. לסיום סבב הכשותיות חזרנו למבשלת Alder והפעם לבירת Pismo Beach שלהם. הבירה בסגנון westcoast DIPA וקרויה על שם חוף בקליפורניה. הבירה עצמה גם הייתה טרייה מאוד(נכנסה לפחית בתחילת נובמבר) וסך הכל הייתה טעימה אבל פחות מהבירה הראשונה של המבשלה.
המשכנו במסעות ברחבי איטליה לשתי בירות של מבשלת Birrificio Sabino. שתי הבירות הן מסדרת Gose Da Matti שחוץ מהעובדה שמתי שוורץ שתה איתנו באותו ערב, הן גם טריביות לריק ומורטי. על הפחית יש את הראש של ריק ובעין אחד נמצא מורטי בעוד בעין השנייה יש את הפרי שהוסיפו לבירה. שתי הבירות הן בסגנון גוזה. גוזה הוא תת סגנון של בירה חמוצה שחלק מן הלתת שלו הוא חיטה. בנוסף הבירה עם מליחות קלה. הבירה הראשונה הייתה עם תוספת מנגו ועם ריח גופריתי משמעותי שברגע שהוא התנדף היה אפשר לשתות את הבירה, אבל בלי קשר היא הייתה רק בסדר. הבירה השנייה הייתה כבר טובה יותר ולה הוסיפו פטל. אבל שני הבירות היו בסך הכל בסדר, בטח ביחס לבירות הכשותיות מתחילת הטעימה.
את הטעימה האיטלקית סיימנו עם Baltic Cookie של מבשלת Eastside. הבירה היא באלטיק פורטר שנוסף אליה שוקולד, וניל וקרמל מלוח. בנוסף הבירה ישונה בחביות ברבן. הריח של הבירה היה משכר ומלא בשוקולד ווניל, כבר במזיגה היה ניתן לראות את הגוף המרשים של הבירה שהיה נראה כמעט סירופי. גם הטעם היה נהדר אם כי כמו במרבית מהבירות בסגנון לא הייתי מצליח לסיים פחית לבד.
מה לגבי שאר הבירות?
אחרי שסיימנו עם האיטלקיות ישראל שאל אותי אם לפתוח ביאנקה. למי שלא מכיר ביאנקה היא אחת מסדרות הדגל מבשלת omnipollo השבדית. הבירות הן בירות קינוח מאוד מתוקות שעשירות בהמון, אבל המון תוספים. כשרק התוודעתי אליהן כבירגיק הן סיקרנו אותי בטירוף ושילמתי על אחת מהן גם לא מעט כסף ומאוד נהנתי. מהצד השני היא בירה שכ"כ עמוסה בטעמים שלפעמים אני שואל את עצמי את השאלה שאני שונא ששואלים אותי- האם זו בכלל בירה. אבל בסופו של יום לא אומרים לא לביאנקה ופתחנו אותה. הצבע כרגיל היה מהמם, צבע סגול עמוק עם ראש קצף ורדרד. זה הזמן להמליץ לעקוב אחרי אומניפויו ברשתות החברתיות כי יש להם את תמונות הבירה הכי יפות בעולם. בטעם היא הייתה כמובן מתוקה אבל עם חמיצות קלה של פירות יער מה שגרם לה להיות דרינקבלית ביחס לאחיותיה בסדרה. האם היא הייתה טעימה? כן, האם ניתן למצוא בירה טובה יותר בטווח המחיר שלה? ודאי שכן. עם זאת לשתות ביאנקה זאת חוויה ומומלץ בחום לפחות פעם אחת(אבל תחלקו אותה כמה אנשים שלא תקבלו סכרת.)
מיד אחריה שתינו את הבארלי ויין של אלכסנדר משנת 2020 שהייתה לא טובה ככה שאין לי מה להרחיב עליה. שתינו גם את ארוחת 22 של מבשלת חלוץ חדש שהייתה מעולה אם כי חסרה קצת מתיקות. קצת מיד בפנים פתר את הבעיה. לסיום סשן הבירות שתינו את בירת השאטה החדשה שבישלו נומאדס והאטצ' לכבוד יום הולדת 4 לבר קישקשתא בראשון לציון(אם טרם הייתם שם זה ביקור חובה לכל חובב בירות).
לסיום היו לנו שלושה מידים. הראשון מיד שישראל הכין אי אז ב2017, וזה היה מיד הראשון שהוא הכין. בהתחלה חשבתי שהזמן עשה לו רע, אבל ישראל טען שהוא היה מגעיל מההתחלה. לאחר מכן שתינו מיד ג'ינג'ר שהיה לו ניחוח שהזכיר את חנויות התבלינים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. סיימנו עם מיד מעושן של מבשלת זוננברו החיפאית. סיומת כיפית ונהדרת לערב.
