קוויבק סיטי, מונטריאל. היה לא קל, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת.
המשפחה של מיטל פזורה ברחבי הגלובוס- ההורים של מיטל גרים באינדיאנה, עוד אח ואשתו גרים בניו יורק, והאח הגדול גר בגרמניה. הילדים גם פזורים ברחבי העולם. בכל מקרה כדי לראות אחד את השני יש חופשה שנתית בקיץ. עד שאני הגעתי למשפחה העסק היה שנמצאים שנה אחת בארצות הברית ושנה אחת באירופה וחוזר חלילה. אבל כשהגעתי למשפחה קרתה בעיה- אין לי ויזה(עזבו סיפור ארוך). בכל מקרה מפה לשם רצו חופשה בצפון אמריקה, רצו גם אותי שם וככה הגענו לקנדה.
בקנדה בילינו במשך שבוע וחצי, היינו שישה ימים בקוויבק סיטי עם כל המשפחה, ועוד 4 ימים במונטריאול רק עם אבא של מיטל.
מתישהו אני אכתוב על זה פוסט אבל מדינת הקראפט הכי מוצלחת בעולם היא ארצות הברית, כן כולנו מכירים את הבדיחה של מונטי פייתון ואם לא תסתכלו פה למטה, אבל כן ארצות הברית היא בלי ספק מדינת הקראפט הטובה ביותר בעולם.
בכל מקרה ידעתי שבקנדה יש בירות טובות אבל עד הטיול טעמתי רק בירה קנדית אחת. זה הגיוני בהתחשב במרחק, בעובדה שלא הרבה מגיעים משם, ובכך שמי שנוסע לאיזור בדרך כלל יביא בירות אמריקאיות. אז ללא ספק הייתה לי הפתעה.
חשוב לציין שבניגוד לשכנים מדרום הקנדים יחסית שמרנים במה מוסיפים לבירה. אז אם באתם למצוא בירות מפוצצות בפרי, או עם קפה שוקולד ושאר דברים נהדרים תאלצו להתאמץ קצת בחיפוש אבל כשתעשו את זה תמצאו דברים נהדרים. בנוסף אני הגעתי בקיץ ומסתבר שהקנדים מתים על IPA לסוגיו השונים בדגש על NEIPA שהייתה טרייה ונהדרת בדיוק כמו שהיא צריכה להיות.
המלצה חשובה: כל פעם שאתם בחו"ל תביאו איתכם כמה בירות ישראליות ותמצאו חנות מקומית. בחנות Le Monde des Bières מצאתי את לואיס. חוץ מזה שהוא בחור סופר נחמד ועשה איתי טריידים נהדרים על הבירות שהבאתי, הוא גם הביא לי במתנה שני בירות סופר נדירות מהמחסן שלו בתור מתנת ברוך הבא לקנדה
בקיצור תנסו ולא תתאכזבו ועל הדרך תכירו קצת אנשים מקומיים.
כתובת: 1810 rte des Rivières Lévis, QC, Canada G7A 2P6
Noctem Artisans Brasseurs
הבירות משמאל לימין:
ברלינר עם פטל- כיפית ומרעננת
אי.פי.איי עם 5 סוגי כשות שהמשמעותי ביותר הוא סאז שנותן מלא טעמי אפרסק ממש כיפים
אי.פי.איי עם סוג כשות אחד- נלסון סובין
ולסיום NEIPA- הדרית וטרופית וטרייה בטירוף.
כתובת: 438 du Parvis Quebec, QC, Canada G1K 6H8
Emporium Microbrasserie
שוב מיטל חתכה לדירה אז המשכתי במסעותיי בקוויבק – והפעם מבשלת אמפוריום המדהימה. חוץ מהבירות הם מגישים גם פיצות שנראות נהדר שלצערי לא אכלתי מטעמי כשרות.
בלי ספק המבשלה הכי טובה שביקרתי בה עד כה בקנדה. וזה ממש אדיר שמעבר לזה שהם מבשלה מדהימה יש שם גם אוכל נהדר.
הבירות ששתיתי משמאל לימין:
גון- נייפה נהדרת, ג׳וסית בטירוף עם המון טעמים טרופיים ובעיקר אננס.
בראיין ג׳וס- דאבל IPA הדרית מאוד עם כשות אריאנה שנותן טעמים טרופיים והדריים
ולסיום אימפריאל סטאוט שיושנה 6 חודשים בחביות ברבן. המון וניל קצת שוקולד וקצת עץ באף, גוף בינוני, בפה שוקולד וקצת קפה, סיומת ארוכה מאוד וממש כיפית.
La Souche Limoilou
בשישי נשארתי בעיר לבירה שלפני שבת.
המבשלה שרציתי להגיע אליה הייתה סגורה ולצערי גיליתי את זה רק שהייתי שם, אבל לא צעדתי 4 קילומטר לחינם כי ליד הייתה מבשלה אחרת שהייתה גם ברשימה שלי. לה סוש לימוילו היא במבשלה קטנה עם מבחר בירות מרשים מאוד. חלק מהבירות נמכרות גם במקומות אחרים וחלק נמזגות רק בברו פאב.
קודם כל מדובר על מגש פלייט מהמם, אבל עכשיו לבירות עצמו משמאל לימין:
הראשונה היא סאוור קיווי קלילה ומרעננת.
השנייה הייתה סאוור עם פטל- הבירה מאוד חמוצה והפטל נותן קיק מגניב.
משם עברנו לאיזור הכשותי. ניו אינגלנד פייל אייל שהייתה טובה אבל לא מספיק ג׳וסית. ומשם לNEIPA שהייתה כל מה שחיפשתי, ג׳וסית, טרופית מרירה ומרווה.
סיימתי עם סטאוט שהייתה חמודה אבל קצת מימית מדיי.
כתובת: 801 Chemin de la Canardière Quebec, QC, Canada G1J 2B8
עוד קצת קוויבק סיטי
בערב שבת חציתי את הרוביקון ושתיתי את הרוביקון של מבשלת אמפוריום. ניו אינגלנד פייל אייל כיפית מאוד. בצהריים הצטרפו אליי עוד שותי בירה אז שתינו את אביגיל של מבשלת סיר ג'ון. APA פשוט מעולה. מרירה במידה הנכונה ובעיקר מרווה בטירוף, מרגיש שאפשר לשתות ממנה עוד ועוד. משם עברנו להייליט של השבת NEIPA DDH של מבשלת אלפא.
המשמעות של DH זה דריי הופ (Dry Hop)- מה שבעצם זה אומר בקצרה זה שהוסיפו כמות נוספת של כשות לאחר שלב הבישול, בשלב של התסיסה (מכונה גם השלב הקר). שוב פעם אני אפשט את העניין, אבל בכללי הוספה בשלב הבישול מוציאה מהכשות טעמים יותר מרירים בעוד בשלב הקר נקבל טעמים יותר הדריים או טרופים.
כמובן שהכשות ממוצה פחות בשלב הקר ולכן צריך להוסיף כמות גדולה יותר ממנה כדי לקבל אפקט משמעותי. דאבל דריי הופ אומר שעשו את אותו תהליך פעמיים. הבירה הייתה פשוט כמו מיץ טרופי מרענן מפוצץ בפסיפלורה שהייתי צריך לשכנע את כל יושבי השולחן שלא מדובר בתוספים אלא רק בכשות.
במוצש יצאתי לעיר ולראשונה לקחתי את המעבורת בלילה, האמת חוויה ממש מגניבה. משם הלכתי לפאב של מבשלת לה באברי. החוויה שלי מהמבשלות הקנדיות עד כה הייתה שהן נהדרות אבל הן כמעט ולא נוהגות ללכת על תוספים כאלה ואחרים לבירה. שזה כמובן בסדר גמור אבל ליום האחרון שלי בקוויבק היה בא לי משהו מעניין יותר.
פתחתי בנייפה שהייתה בסדר אבל לא משהו מעבר. ואז נזכרתי שלא באתי בשביל זה אלא כדי לשתות דברים מעניינים יותר. אז המשכתי לחמוצות. פתחתי בסאוור תות בננה מנגו עם לקטוז שהייתה פשוט מעולה. אחרי זה הייתה סאוור עם פטל שהייתה אחלה וסיימתי עם סאוור פירות יער (תות, פטל, פטל שחור ודומדמניות שחורות) עם לקטוז. והשוס האמיתי שהם הגישו אותו גם בגרסה של ברד. זה התאים בצורה נהדרת והיה יופי של סיומת לערב הזה.
Messorem Bracitorium
בשעה טובה הגענו למונטריאול אחרי נסיעה של שלוש שעות ברכבת מקוויבק סיטי. אכלנו ארוחת ערב טובה במסעדה כשרה ומשם הלכנו למסורם. הפעם מיטל הצטרפה אליי אבל היא בילתה את רוב הזמן בשינה.
מדובר בברופאב הפלצני ביותר והטוב ביותר שהייתי בו בקנדה. המחירים יותר יקרים (ועדיין זולים יותר מהארץ), אין פלייט, אין רבעים או משהו כזה ובירות הביתה אפשר לקנות רק ברביעייה. חוץ מזה המקום נמצא באמצע איזור תעשייה קצת מפוקפק מה שלא מסייע לכל הסיפור. אבל וואו הבירות היו פשוט מתאימות.
התחלתי בDIPA פשוט מעולה.טרייה בטירוף ומלאה בכשות עד להתפקע.
משם עברתי ל when the night end. אימפריאל סטאוט עם קוקוס שיושנה בחביות אלון. היא הבירה הכי טובה ששתיתי בקנדה, למען האמת היא אחת מהבירות הכי טובות ששתיתי אי פעם- נכנסת בכיף לטופ 3. באף המון שוקולד, קוקוס וקצת קפה.
גוף מלא אבל מלא בטירוף. מרגיש כמו שוקו נוזלי. בפה המון שוקולד וקוקוס שמתחברים לידי בירה מושלמת. ככל שהיא מתחממת נחשף עוד שוקולד ועוד קוקוס שיוצרים פשוט יצירת אומנות. ומה שמדהים עוד יותר זה כמה היא דרינקבלית, בירות בסגנון האלה בדרך כלל כבדות מאוד וצריך ישיבה רצינית כדי לשתות אותן והבירה הזאת פשוט זרמה
כתובת: 2233 rue pitt Montreal, QC, Canada H4E 4H2
Brasserie Dieu du Ciel
אחרי ארוחה נהדרת במסעדה טבעונית הלכתי ל Brasserie Dieu du Ciel . מקום שקיים כבר 26 שנה באותו המקום. מסתבר שהגעתי בול בזמן כי ביום ראשון הקרוב הם מתחילים שיפוץ שימשך עד פברואר.
בעיקרון יש לי כלל, כשאני מגיע לבר שיש בו סגנון של בירה שאני לא מכיר אני קודם כל מנסה אותו. והפעם זה היה בורטון אייל. הסגנון קרוי על שם עיירה בריטית ליד לונדון שהייתה ידועה בבישול בסגנון הזה. הרעיון הוא בלנדינג של מספר חביות שונות. במקרה הזה הם לקחו את זה צעד אחד קדימה ולקחו כמה חביות וחיברו אותן במערכת צינורות כך שהבלנדינג קרה כבר במהלך התסיסה. רעיון סופר מורכב אבל ממש ממש מגניב.
המשכתי לסאוור מפוצצת בפטל ומשם לדאבל בלאק IPA. בעיקרון בלאק IPA הוא סגנון שאני מאוד אוהב אבל קשה לעשות אותו טוב. העניין הוא למצוא דרך שהמרירות של הכשות והמרירות של הלתת לא יעלו זה על זה אלא יצרו שלם שגדול מסך חלקיו. במקרה הזה הלתת היה יותר לכיוון המאפה מה שנתן מקום לכשות ויצר יופי של בירה.
סיימתי באימפריאל סטאוט עם קפה. מרירה מהמקובל בסגנון אבל ברגע שמתרגלים היא נהיית מדהימה בכל שלוק.
הברמן שעובד פה כבר 6 שנים היה מאוד נחמד ועזר בכל השאלות על הבירה ואלוהים יודע שהיו לי הרבה. בקיצור אם אתם מגיעים למונטריאול אחרי פברואר חובה לקפוץ לפה.
כתובת: 29 avenue Laurier Ouest Montreal, QC, Canada H2T 2N2
BreWskey – Pub & Taproom
ערב סיום בקנדה. בשביל הפינאלה בחרתי במבשלת ברוסקי. לצערי הטאפ רום היה סגור אז הסתפקתי בבר. התחלתי בנייפה חדשה שהייתה פשוט מעולה. כמה חדשה? חיברו אותה באותו היום ורק 4 אנשים תייגו אותה לפניי. המון טעמים של פירות טרופיים. מנגו, קצת פסיפלורה ופשוט הזוי שכל הטעמים האלה מגיעים רק מהכשות.
משם המשכתי ל DDH NEIPA. לצד הטעמים הטרופיים נוספה מרירות קלה שאיכשהו הדגישה אותם עוד יותר.
אבל הסיום הוא זה שהבהיר לי שבחרתי נכון בברוסקי בתור המבשלה הקנדית האחרונה שאבקר בה. בתפריט היו שני smoothie sour והתלבטתי איזה מהן לשתות קודם. הברמן המליץ לי לקחת את שניהם ולהחליט בעצמי. הוא צדק. הראשונה הייתה סאוור עם מנגו וקוקוס והשנייה עם פטל וקצת קקאו ווניל. שתיהן תחת הסדרה של ברוסקי -Brew Juice. מה אני אגיד לכם הברמן צדק, כל שלוק שיניתי את דעתי מה מהן טובה יותר. אבל בלי ספק שתיהן מדהימות ואם לא הייתי מבקר במסוריום בראשון שתיהן היו זוכות בתואר הבירות הכי טובות ששתיתי בקנדה.
כתובת: 380 RUE SAINT PAUL EST Montreal, QC, Canada H2Y 1H2
