מדיי פעם אני מתעצבן מאיך שאנשים שותים בירה. זה יכול להיות בגלל שהם הגיעו עד לבר משוגע מפוצץ בקראפט ובסוף הם בוחרים בלאגר מסחרית זולה, זה יכול להיות שהם הגיעו למבשלה מסויימת ושותים בירה של מבשלה אחרת ועוד.
לרוב אני מבליג אבל יש משהו אחד שאני תמיד מעיר עליו- לא שותים בירה מהבקבוק או מהפחית! תמיד למזוג לכוס. אז היום נדבר על החשיבות של כוסות בירה. מכיוון שזה נושא גדול הוא יחולק לשני פוסטים נפרדים, הפוסט היום ידבר על למה בכלל לשתות מכוס, והפוסט בשבוע הבא ידבר על סוגי הכוסות.
אז למה לשתות בירה מכוס?
יש מספר סיבות אבל החשובה מכולן היא החוש הריח. מכירים את זה שהאף שלכם סתום וכל האוכל מרגיש אותו דבר? הסיבה לכך היא שאתם לא יכולים להריח את האוכל. האף שלנו מלא בקולטנים (זכור לי שקראתי על 10000 קולטנים באף לעומת 200 בלשון אבל אני לא בטוח כמה זה נכון מדעית) והם משפיעים על איך נטעם את הבירה.
אפשר לעשות ניסוי מאוד פשוט: תסתמו לעצמכם את האף עם אטב כביסה, תאכלו משהו ואז תורידו את האטב ותאכלו עוד מאותו דבר ותרגישו בהבדל. זה קריטי במיוחד בבירות עשירות בכשות (IPA) ובטעמים אחרים (לאמביקים, אימפריאל סטאוטים ועוד).
הפתח של הבקבוק הוא צר ולא מאפשר להרבה חלקיקים לצאת החוצה וככה אנחנו נאבד הרבה מהארומה של הבירה, שזאת בעיה בפני עצמה אך חמור יותר – זה יקהה מאוד את הטעם של הבירה.
עניין חשוב נוסף הוא שעצם המזיגה מעלה חלקיקים לאוויר שמשפיעים על הריח ומשם על הטעם. בעקבות זה סוג הכוס גם ישפיע על הריח של הבירה ומשם על הטעם ולכן חשוב להתאים את הכוס לסגנון, עוד על כך בפוסט הבא.
צבע
סיבה נוספת היא צבע. ברור לכולנו שצבע זה פרמטר חשוב בבחירה של מה אנחנו מכניסים לפה. גם אם מישהו יכין חזה עוף עסיסי ומושלם אם הוא יהיה לבן לגמרי זה ידחה אותנו.
שתייה מכוס זכוכית אופלסטיק קשיח תאפשר לנו להנות גם מהצבע של הבירה וגם מהעכירות/צלילות שלה במקרים מסויימים.
מזיגה נכונה גם תיצור ראש קצף יפה שמעבר לכך שאין דבר יותר יפה מבירה עם ראש קצף יציב הוא נותן טעם נוסף לבירה ומגן עליה מחמצון.
תוציאו את הכוס מהפריזר
ועוד דבר שחשוב להדגיש. אין שום סיבה בעולם להקפיא את כוס הבירה שלכם. ההקפאה תמלא את הכוס בטעם של פריזר, השכבה הפנימית של הקרח תימס ותדלל לכם את הבירה עם מים. בסגנונות כמו פילזנר זה סתם מיותר, בבירות חזקות יותר שאמורים לשתות בטמפרטורה גבוהה יותר זה ממש הורס את החוויה.
רוצים לשמור על הבירה קרה? תשימו את הבירה במקרר מראש, ואל תשבו שעתיים על חצי בירה.
אבל מה לגבי הגזים?
יש אנשים שטוענים שהבקבוק שומר על הגזים יותר טוב מאשר הכוס ולכן גם אם הם מוזגים לכוס הם מוזגים בשלבים, או בכלל מוותרים על הכוס לטובת הגזים. זאת טעות. מה שצריך לעשות למזוג הכל בבת אחת כמו שהיצרן התכוון.
דווקא שתייה מהבקבוק גורמת לבריחת גזים מהירה יותר מכיוון שכשאתה מטה את הבקבוק כל הבירה עולה ויורדת וזה עושה בלאגן. כל עוד שותים את הבירה בקצב סביר(נניח עד חצי שעה לשליש ברוב הסגנונות) הבריחת גזים היא מינורית.
כמה כוסות בירה כבר צריך?
יש אלפי כוסות בירה שונות. אתם חושבים שאני מגזים אבל לעמית מלצר יש במוזיאון הבירה שלו מעל 17 אלף כוסות שונות (זה המלצה טובה ללכת לבקר בבית הבירה שהוא פתח בראשון לציון שלבושתי עדיין לא הייתי שם). נכון, חלקם אותה כוס רק עם מיתוג שונה – אבל עדיין המגוון של כוסות הבירה הוא עצום.
יש כוסות בירה עם סיפור שלם מאחוריהם וגם אם נתעלם מהם עדיין נותרנו עם עשרות סגנונות של כוסות.
לפעמים הכוסות סתם יפות, לפעמים מוסיפים חריטה בקצה כדי לדואג לשחרור גז איטי ולפעמים זאת הכוס היחידה שלא נשברה. לפעמים נרצה להתאים את הכוס לסגנון אבל לפעמים נעדיף לשתות כוס עם מותג של המבשלה גם אם היא לא מתאימה במדוייק לסגנון. בסופו של יום הכל עניין של העדפה אישית.
סוגי כוסות
פיינט קוני
כוס המוכרת ביותר היא כוס שייקר/פיינט קוני- כוס עבה בצורת קונוס שנוצרה במקור כדי להיות החצי השני של שייקר. הכוס אהובה מאוד על ברים מסויימים כי ממש קל לערום אותן וככה לחסוך מקום בבר. הכוס לא רעה אבל היא לא מעצימה במיוחד אף סגנון.
פיינט אימפריאלי
פיינט אימפריאלי/טוליפ- הפיינט האימפריאלי אומנם פותח בארצות הברית אבל פופלארי מאוד בבריטניה. מדובר על כוס עם רוחב זהה לכל האורך עם בליטה קטנה ברבע העליון שאמור לסייע באחיזה של הכוס- יעיל במיוחד בפאבים בריטים צפופים בהם שותים בעמידה. הפיינט טוליפ היא צרה למטה ורחבה יותר למעלה, מוכרת מאוד בוריאציה שלה ככוס גינס. שתי הכוסות הללו טובות לרוב הסגנונות.
מאג
מאג- כוס עבה, ישרה וכמובן ידועה בידית המפורסמת שלה. נותנת מראה מאוד קלאסי לבירה ואת היכולת לדפוק את הכוס בירה על השולחן בצורה מרשימה. הידית גם מאפשרת להחזיק את הכוס דרכה וכך לא לחמם את הבירה. באוקטוברפסט יש את הכוס הזאת בצורת ליטר המכונה "מאס".
הכוס מחמיאה לסגנונות בירה שחשוב לשתות קר כמו פילזנר והלס לאגר.
וייצן
וייצן- רחבה בחלק העליון, צרה בחלק התחתון. טובה בתור כוס לבירת חיטה באוורית- ווינשטפן, פאולנר וכו'.
גביע
גביע- נראית כמו גביע יין אבל רחבה יותר ובד"כ לא נהיית צרה יותר בקצה. המון פעמים מלווה בחריטות ועיטורים. מחמיאה לדאבל/טריפל/ קוואדרופל בלגיות לסוגיהן.
טוליפ
טוליפ- דומה לגביע רק צרה יותר בתחתית ומצטמצמת לקראת הסוף. יש גרסה המכונה סניפטר שבדרך כלל שותים בה קוניאק אך היא יכולה לעבוד גם במקרים הללו. מחמיאה מאוד לסגנונות ארומטיים כמו IPA מצד אחד ולאימפריאל סטאוטים ובארלי ווין מצד שני.
טאפ רום טוליפ
טאפ רום טוליפ- טוב ייתכן שהמצאתי תת סגנון הרגע אבל חשוב לי להזכיר אותו. מדובר בכוס טוליפ קטנה(בערך 200 מ"ל) שפופלרית מאוד במבשלות ברחבי הגלובוס. השימוש בכוס הוא במבשלה והסיבה לגודל היא כדי שנוכל לטעום כמה שיותר בירות של המבשלה כשאנחנו מבקרים בה. בתור מי שמאוד נהנה לחלוק בירות עם חברים אילו הכוסות שאני משתמש בהן הכי הרבה.
טאמבלר
טאמבלר- אתם מכירים אותה בתור כוס הוגרדן, וזה מאוד מרשים שמבשלה שיש לה בירה אחת נורא מפורסמת בחרה בכוס שלא מתאימה לה, בעצם היא די לא מתאימה לשום סגנון- יכולה לשמש בתור יופי של עציץ או לזרוק על מישהו שממש עיצבן אתכם.
קוואק
קוואק- הכוס שנקראת גם יארד מאופיינת במחזיק מעץ ששימש בעבר נהגי כרכרות שהיו צריכים להישאר צמודים לכרכרה אבל עדיין רצו לשתות בירה. כמו כוסות מיוחדות רבות היא מאוד יפה ומאוד לא יעילה.
טקו
טקו- מיוצרת על ידי חברת רסטל הגרמנית והמטרה שלהם היא ליצור את כוס הבירה המושלמת. יש ידית ארוכה שמונעת מהבירה להתחמם, יש לה מבנה שדומה לטוליפ שעוזר לקבל את כל הארומות מהבירה, והקצה שלה מתיישר כדי להתאים לשתייה נוחה. באופן אישי הכוס האהובה עליי, וכשאני יושב על שליש לבד בבית אני כמעט תמיד משתמש בה. מתאימה למגוון רחב של סגנונות אך מחמיאה עוד יותר לאימפריאל סטאוט, אוד גוז, DIPA, TIPA, בארלי ויין ועוד.
